לאחר פטירת אדם, על מנת שיורשיו יקבלו את עזבונו, יש להגיש לרשם לענייני ירושה (להלן: "הרשם"), בקשה למתן צו ירושה או בקשה למתן צו קיום צוואה. ההבדל בין הצווים טמון בשאלה האם המנוח הותיר אחריו צוואה או לא.
אדם שהותיר צוואה – כדי שצוואה תקבל תוקף חוקי, יש להגיש לרשם בקשה לקבלת צו קיום צוואה. במקרה זה, במידה והצוואה תאושר על ידי הרשם, הירושה תחולק בהתאם להוראות הצוואה. ניתן יהיה לחלק את הירושה רק לאחר קבלת צו אישור הצוואה.
אדם שמת ולא הותיר צוואה – כאשר אדם שמת לא הותיר צוואה, יש להגיש בקשה לצו ירושה. במקרה זה, חלוקת העיזבון תהיה בין היורשים החוקיים, אשר יקבעו בהתאם לדיני הירושה.
כאשר אדם שמת הותיר אחריו צוואה, אך היא לא כללה את כל רכושו, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה וגם בקשה לצו ירושה. לדוגמה: אדם ערך צוואה ובצוואה הוא ציווה שאת דירתו בתל אביב ירש בנו ואת הדירה בירושלים תירש ביתו. בנוסף לשתי הדירות, יש לו 100,000 ש"ח בתוכנית חיסכון. בצוואה לא הוזכרה תוכנית החיסכון. לכן, במקרה זה, כשהאדם ילך לעולמו, יהיה צורך להגיש בקשה למתן צו קיום צוואה לחלוקת הדירות ובקשה למתן צו ירושה לחלוקת סכום הכסף שנמצא בתוכנית החיסכון.