בעלי תפקידים בייפוי כוח מתמשך
ממנה - אדם המחליט למנות מיופה כוח שיטפל בענייניו כאשר הוא לא יוכל לטפל בהם בעצמו.
מיופה כוח - אדם אשר מונה על ידי הממנה לטפל בענייניו כאשר הוא אינו מבין בדבר ואינו יכול לטפל בענייניו באופן עצמאי. הממנה רשאי למנות מספר מיופי כוח ולהחליט האם יפעלו באופן עצמאי או בהסכמה של כלל מיופי הכוח.
אדם מיודע - הממנה רשאי לקבוע שמיופה הכוח ידווח לאדם, לפי בחירתו, בנוגע להחלטות ונושאים מסוימים. "האדם המיודע" יכול להיות בן משפחה, מכר, רופא אישי, בעל מקצוע, האפוטרופוס הכללי וכדומה.
מהו ייפוי כוח מתמשך?
ייפוי כוח מתמשך (להלן" "ייפוי כוח מתמשך" או "ייפוי הכוח") הוא כלי המאפשר לאדם להחליט מי ינהל את ענייניו כאשר לא יהיה מסוגל לעשות זאת בעצמו. בייפוי הכוח רשאי הממנה להסמיך את מיופה הכוח לטפל בענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים. הממנה רשאי לפרט הנחיות מקדימות למיופה הכוח בנוגע לקבלת החלטות עתידיות בשמו ועל האופן בוא הוא רוצה שמיופה הכוח יפעל בעתיד. סעיף 32יט(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "החוק") קובע כי ייפוי הכוח יכנס לתוקף "במועד שבו חדל הממנה להיות מסוגל להבין בדבר, בעניין שלגביו ניתן ייפוי הכוח המתמשך, ובכלל זה לקבל החלטות בקשר אליו...". כלומר, ייפוי הכוח יכנס לתוקף רק כאשר הממנה לא יוכל לטפל בענייניו בעצמו.
מדוע נדרש ייפוי כוח מתמשך?
בעבר, כאשר אדם הגיע למצב בו לא היה ביכולתו לטפל בענייניו, האפשרות היחידה לנהל את ענייניו הייתה על ידי מינוי אפוטרופוס. לצורך מינוי אפוטרופוס, יש להגיש לבית המשפט תסקיר עו"ס ובית המשפט ימנה אפוטרופוס בהסתמך על התסקיר. האפוטרופוס נדרש להגיש דוחות תקופתיים לאפוטרופוס הכללי ולקבל אישור מביהמ"ש לפעולות מסוימות. כיום במקום למנות אפוטרופוס ניתן להכין ייפוי כוח מתמשך אשר יכנס לתוקף במידת הצורך. ייפוי כוח מתמשך הינו חלופה לאפוטרופסות, כיוון שמדובר בכלי לתכנון עתידי אשר מייתר את הצורך באפוטרופסות. הממנה בוחר את מיופה הכוח כאשר הוא צלול וצופה פני עתיד. האוטונומיה של הממנה נשמרת בכך שהוא בוחר את מיופה הכוח בעצמו, בהתאם לשיקול דעתו וכאשר הוא צלול ויש ביכולתו לקבל החלטות בעצמו. מיופה הכוח אשר יוסמך הוא אדם שהממנה סומך עליו ושיש ביכולתו לנהל את ענייניו של הממנה בצורה מיטבית. כיוון שמיופה כוח הוא אדם שהממנה מאמין בו וסומך עליו, שהינו אדם אמין ובעל יכולות לטפל בענייניו, מיופה הכוח לא נדרש לדווח על פעילותיו באופן שוטף לאפוטרופוס הכללי. עם זאת, במידת הצורך, יכול הממנה להחליט שחובת הדיווח של מיופה הכוח תהיה זהה לזו של אפוטרופוס. הנחיות מקדימות מאפשרת לממנה לפרט את העניינים החשובים לו ולהכווין כיצד הוא רוצה שינהלו את ענייניו במידה ולא יוכל לנהל אותם בעצמו. באופן זה יכול הממנה לשמר את אורח חייו, מנהגיו ורצונותיו. בהנחיות המקדימות יכול הממנה למשל להחליט מי הוא רוצה שיהיה רופא המשפחה שלו; האם הוא רוצה שייקחו אותו לבית הכנסת; יכול לפרט האם ירצה, כאשר מצבו יחמיר, לעבור לבית אבות או להישאר בביתו עם מטפל סיעודי; בהיבט הפיננסי, הממנה יכול לפרט כיצד היה רוצה להשקיע את כספיו – האם בצורה סולידית או באפיקי השקעה בעלי רמת סיכון גבוהה וכדומה.
סמכויות מיופה הכוח
סמכויות מיופה הכוח בנוגע לעניינים שבייפוי הכוח הם כמו סמכויותיו של הממנה, פרט למספר חריגים. קיימות פעולות שמיופה הכוח אינו יכול לבצע בשם הממנה, כיוון שלפי מהותן או לפי דין יש לבצע אותן באופן אישי. כדוגמת הצבעה בבחירות בשם הממנה, המרת דתו של הממנה, עריכת צוואה בשמו וכו'. קיימות פעולות שמיופה הכוח יוכל לבצע רק עם הרשאה מפורשת של הממנה. כדוגמת מתן מתנות עד 100,000 ₪, מתן תרומות, אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי ועוד. כמו כן, קיימות פעולות מסוימות שמיופה הכוח יוכל לבצע רק באישור בית המשפט או באישור פסיכיאטר.
חובות מיופה הכוח
על מיופה הכוח לפעול תוך שמירה על כבודו ופרטיותו של הממנה, ולשמר כמה שניתן את עצמאותו. על מיופה הכוח לשתף את הממנה בהתלבטויותיו ולהיוועץ עימו לפני קבלת ההחלטות, בכדי לאפשר לו לקחת חלק בקבלת ההחלטות ולהשמיע את דעתו. עליו לשתף את הממנה בלבטיו ולהסביר לו את שיקוליו בצורה פשוטה וברורה התואמת את יכולת הבנתו. מיופה הכוח יתחשב בהנחיות המקדימות בעת קבלת החלטותיו ובעת ביצוע פעולות. כמו כן, מיופה הכוח נדרש למסור הודעות לגורמים הנוגעים לייפוי הכוח בהתאם לדרישות החוק והחלטת הממנה ועליו לשמור מסמכים רלוונטיים ותיעוד לגבי החלטות מהותיות.
סיכום
ייפוי כוח מתמשך מסייע לאדם לתכנן את תוכניותיו לעתיד, באמצעות פירוט הנחיות בנוגע לנושאים בעלי חשיבות מבחינתו והסמכת מיופה כוח אחראי, עליו הוא סומך, לניהול ענייניו. מינוי מיופה כוח מאפשר לממנה לדעת שבעתיד, במידה ולא יהיה ביכולתו לנהל את ענייניו בעצמו, ענייניו ינוהלו בהלימה להוראותיו ורצונותיו.